<h1>תשב"ץ סימן שכ"ד</h1>
<h2>דף ט.</h2>
אמר רב יהודא אמר שמואל כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואלו הן הלכות שחיטה.
עיקור שנעקרו הסימנים מן הלחי או שנפסקה הגרגר' באמצע ברובה פסולה. ואם מסופק מתי נעקר אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה פסולה ואפילו סימן השמוט הוא שחוט ואפילו אם לא תפס בסימנים. השוחט בשנים או בשלשה מקומות שחיטתו כשרה.
<h2>דף יז:</h2>
אוגרת לא ישחוט שהיא בשתי רוחות מסוכסכת ברוח אחת אל ישחוט לכתחילה אבל בדיעבד כשירה וכגון שלא הביא את הפגימה נגד הקתא או הביא ולא הוליך אם היא הפוכה כנגד ראש הסכין והוא דקיימ' ארישא דסכינא הא לאו הכי אפי' דיעבד פסולה.
עולה ויורד לכתחלה כשר לשחוט בו וצריך לבדוק הסימנים לאחר שחיטה ואם לא בדק פסולה.
בדיקת הסכין צריך להראות הסכין לחכם מפני כבוד החכם וצריך לבדוק הסכין אבישרא ואטופרא ואתלת רוחתא קודם כל שחיטה ושחיטה כדכתי' ושחטת' בזה ואכלתם. אם שכח ולא בדק הסכין לאחר שחיטה שחיטתו כשירה. ואם בדק ונמצא פגום שחיטתו פסולה ולמה שמא בעור נפגם. ואם שחט הרבה בהמות ובדק הסכין בין כל אחת ואחת והיה הסכין טוב ובאחרונה נמצא פגום היא אסורה וכולן מותרות ואם שבר בה עצמות ואח"כ בדק ונמצא פגום כולם מותרות.
<h2>דף יח.</h2>
הגרמה ששחט שלא במקום שחיטה בקנה למעלה מטבעת הגדולה בשפוי כובע או למטה בכנפי הריאה וכן בושט למעלה עד תורבץ הושט דהיינו תפיסת יד או למטה משישעיר ואפילו שחט שליש והגרים שליש פסולה כך פי' רש"י זה הכלל כל הגרמות פסולות ואפי' הגרים כל שהוא. ולמה הגרמה אסורה לפי ששחט שלא במקום הסימנים ששחיטה מן הצואר היא שבו וושט וקנה ודם הנפש יוצא בו וכתיב וזבחת במקום שז"ב הדם ח"ת לשון שבירה אי נמי במקום שש"ח חטיהו שזהו צואר שנ' וחטא את הבית.
<h2>דף כז.</h2>
ואלו דיני הסימנים צריך לשחוט רוב שני' בבהמה או בעוף ומיהו בעוף כשר בדיעבד ברוב אחד ולכתחיל' צריך לשחוט את הוורידין בעוף ומותר לקשור קשר על הפגימה ביום טוב ומברך בא"י אמ"ה א"ק ב"ו על השחיטה.
<h2>דף ל:</h2>
חלדה שהחלי' הסכין בין סימן לסימן או בין עור לסימן או בין צמר מסובך לעור. וחלדה פסולה בין בקנה בין בושט בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא. ולמה חלדה אסורה משום דבעינן שחיטה מפורע' דכתיב חץ שחוט מה חץ בגלוי אף שחיטה בגלוי.
דרסה שהתיז את הראש בבת אחת ולא הוליך ולא הביא ואם יש בסכין חוץ לצואר כמלא צואר כשר לשחוט בו בהולכה לחוד או בהובא' לחוד אבל אם הוליך והבי' אפי' באזמל שיש לו קרנים כל שהוא כשר. ולמה דרסה אסורה משום דכתיב ושחט כמו זהב שחוט הכל לשון משיכה הולכ' והובא'.
<h2>דף לב.</h2>
שהייה בוושט בין במעוט קמא בין במיעוט בתרא טרפה ובקנה דוקא במיעוט בתרא אבל במיעוט קמא דקנה כשירה מידי דהוה אחצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא וגמרו שהוא כשר ואפילו בעוף פירש"י ושיעור שהייה כדי שחיטת בהמה אחרת גסה לגסה דקה לדקה עוף לעוף ושהיות מצטרפות. ולמה שהייה אסורה משום שהדם נבלע באברים אי נמי משום דבעינן שחיטה אחת ולא שתי שחיטות.
<h2>דף פג:</h2>
כיסוי הדם צריך שיתן עפר תיחוח למעלה ועפר תיחוח למטה או אפר כירה דכתיב וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר. ולא יכסנו ברגל שלא יהיו מצות בזויות עליו ומברך בא"י אמ"ה א"ק ב"ו על כסוי הדם בעפר.
